4 סוגי הרגלים
לאדם יש 4 סוגי הרגלים. ההרגלים שלנו משפיעים על ההתנהלות, על הצלחות, כישלונות ועל המקום בו אנחנו נמצאים בחיים. יש להם חשיבות עצומה בחיינו. הקשר בין הניהול הרגשי להרגלים שלנו חזק מאוד. לא קל לנו לשנות הרגל ולא בכדי. יש קשר הדוק בין גירוי לתגובה הנוצר ב- 21 הימים הראשונים. על כן, על מנת לשנות הרגל חשוב להתמיד בו 21 יום לפחות. ומשם להמשיך. זה לא אומר שהוכל להפסיק ביום ה- 22, אלא ההמשך יהיה קל יותר ועם פחות התנגדויות כפי שהיו לנו בהתחלה. ההמלצה היא להכפיל את העוגן הראשוני ל – 42 יום בהטמעת השינוי ואז ההרגל יוטמע באופן חזק יותר, יהיה קל משמעותית להמשיך ולהתמיד בו עד שיוטמע להרגל של ממש. ככל שההתמדה וההטמעה תושרש זמן רב יותר כך ההרגל יהפוך לאוטומט.
עם זאת ברגעים של משבר, לחץ משמעותי, קיימת לעיתים נטייה לחזור להרגל ישן. ברגעים אלו במיוחד, חשוב לחזק את העוגנים החדשים שנוצרו ולתת לעצב/ תסכול/ כעס לצאת בדרכים מקדמות שלא לוקחות אותנו אחורה. (למשל: הליכה/ ריצה בחיק הטבע, פעילות ספורטיבית כל שהיא להוצאת אנדרנלין, שיחה עם חברה טובה, כתיבה ועוד..) לראיה אנשים שחזרו לעשן אחרי 7 שנים של הפסקה בעקבות משבר או השמנה לאחר הגעה למשקל היעד ושימרה לאורך זמן. יש אין ספור דוגמאות, חשוב להמשיך ולשמר את ההישגים גם ברגעים מורכבים ע”י ניתוב נכון של אנרגיה, בחירות מקדמות מבלי לאגור או להשאיר תחושות מורכבות ומעיקות “בבטן” אלא להוציא אותם בדרכים טובות (שק אגרוף, קיק בוקס, שחיה, דמיון מודרך) בשום מצב לא להוציא את הכעס והתסכול על אדם אחר או בעל חיים. ישנן מספיק חלופות לפריקה ושחרור שיוכלו לשחרר ולקדם מבלי לפגוע חלילה ביישות אחרת ולאפשר לנו להשתחרר מתחושות לא פשוטות.
ההרגלים שלנו מתקיימים בארבעה מישורים: הפעולות, המחשבות, הרגשות והתקשורת שלנו. לחיוב או לשלילה. בכל אחד מהמישורים ישנם ערוצים הפועלים על “אוטומט” מה שמגדיר את ה”אופי” שלנו, ומה שהופך אותנו למי שאנחנו. לרוב האנשים יש פער בין המצוי לרצוי. המצוי הוא האדם שאנו כיום. עם היתרונות, החסרונות, נקודות החולשה והחוזקה. הרצוי הוא האדם שאנחנו רוצים להיות. הרצוי אינו מושלם, אך הוא תמונת ראי של מי שאנחנו יכולים להיות כשאנחנו במיטבנו. כשניצחנו הרגל רע/ לא מקדם. כשאנחנו מממשים את הפוטנציאל שלנו, מתוך היכרות עם נקודות החולשה והתמקדות בנקודות החוזקה והתנהלות מיטבית עם הפסיפס האנושי המרכיב את מי שאנחנו כבני אדם.
יוצרים תוצאות
הרגל מחולק ל- 4 רבדים:
- הרגל עשייתי – פעולה שחוזרת על עצמה שוב ושוב עד שמתקבעת להרגל (אוטומט במוח) שאנו עושים בקלות נטולת מאמץ (נהיגה, פעילות ספורטיבית, עבודה בה אנו מורגלים ועוד..). ההרגל בו אנו נוקטים בפעולה על “אוטומט” בסיטואציות השונות מתרחש באופן טבעי כמעט משום שהוא מוטמע בעשיה היום יומית שלנו.
- הרגל מחשבתי (מחשבה שחזרת על עצמה עד שמתקבעת והופכת לאוטומט), לראיה אנשים שנוטים לפסימיות או אופטימיות באזור הנוחות שלהם בסיטואציות שונות בחיים. המחשבה שלנו קובעת את ההבדל בין כישלון להצלחה, זו עובדה. היא משליכה על קבלת ההחלטות שלנו, על ההתנהלות, על הפרשנות שלנו במצבים שונים. על כן, מהו ההרגל המחשבתי הדומיננטי שלכם? האם הביקורתיות אורבת לכם בכל פינה, מיקוד במה עלול להשתבש? ועל כן יותר שמרנות ומשנה זהירות או אולי חיפוש ההזדמנות, מיקוד ביתרונות? העזה? ונכונות לקפוץ למים? זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות.
- הרגל רגשי (רגש שחוזר על עצמו עד שמתקבע כחלק בלתי נפרד מאיתנו) – שמחה, עצב, כעס – רגש שמהווה “שחקן ראשי” בפלטת הרגשות שלנו. בפרשנות בסיטואציות שונות ובעיקר ביציאה מאזורי נוחות. נכון שכולנו מגיבים רגשית באופן תואם לסיטואציות שונות המוציאות מאיתנו רגשות שונים – זוהי המהות האנושית במיטבה. עם זאת יש איזושהי כרונולוגיה רגשית בולטת יותר מיתר הרגשות. רגש אחד דומיננטי יותר המבקר לעיתים קרובות יותר ומרגיש די בבית ומאוד בנוח. זהו הרגש המזוהה איתנו ביותר. ת.ז. הרגשית שלנו. כשקורה משהו משמעותי, לרוב נבחר בו. גם במצבי שגרה. לא תמיד במודע, אך זה קורה לכולנו. חשוב שנהיה מודעים לזה על מנת להכיר את עצמנו טוב יותר, ונדע מהי ת.ז.
הרגשית של הקרובים לנו. היכרות זו יכולה לסייע לנו רבות בניהול מצבים, תקשורת מקדמת ומניעת תסכול מיותר במקרים רבים.
- הרגל תקשורתי – תקשורת שחוזרת על עצמה באינטראקציה בין אישית המייחדת אותנו. הדרך בה אנו מתקשרים עם העולם ומעבירים מסרים. האם אנחנו נחבאים אל הכלים ומופנמים יותר, מרגישים יותר בנוח “מאחורי הקלעים” או שאנחנו תקשורתיים יותר, מוחצנים, ובקדמת הבמה? כמובן שזה לא קיצון אחר או אחר, יש גם הרבה אפור באמצע, ולעיתים ניתן לראות שילוב בהתאם לרמת הנוחות בה אנו מרגישים באינטראקציות השונות. ההרגל התקשורתי כולל גם את האינטונציה, את טון הקול – האם אנחנו מדברים חזק או חלש, מהר או לאט. האם כשאנו האינטראקציה אנו מישירם מבט בגובה עיניים או משפילים מבט או לחילופין מסתכלים למקום אחר? האם אנחנו מדברים לעניין, או סחור סחור מסביב לנקודה ו/או אולי לא מצליחים למקד את המסר המרכזי? האם אנו כריזמטיים וסוחפים או מדברים ב”קול ענות חלושה” באופן שלא גורם לאנשים להקשיב? האם אנחנו מכילים או משתלטים? חשוב לזהות את ההרגל התקשורתי שלנו, לפענח את המרכיבים הבולטים בהרגל התקשורתי שלנו על מנת לשפר ולקדם את מה שחשוב לנו. כי גם אם יהיה לנו את הרעיון הכי טוב בעולם ולא נדע לתקשר אותו, הוא יתמוסס וחבל.
ההרגלים האלו פוגשים אותנו בסביבת העבודה וסביבת החיים האישיים שלנו.
על כן, היכרות עם ארבעת סוגי ההרגלים, חשובה ומאפשרת ליצור שינוי מהותי בהתנהלות – תוך שחרור הרגלים מעכבים, וחיזוק הרגלים מקדמים בכל אחד מהמישורים החשובים הללו – חשיבה, רגש, פעולה, תקשורת.
בהצלחה רבה!,
אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה,
שרון אייזן