הזמן הוא הנכס המשמעותי ביותר שקיים לאדם, לכל אדם. כדי לחיות חיים מלאים, ולהגשים את מה שחשוב לנו באמת, חשוב להתייחס לזמן בכבוד הראוי לו באופן שיאפשר לנו להספיק את הדברים המשמעותיים. היופי במשאב הזמן שהוא המשאב השוויוני ביותר שקיים – לכל אדם ללא הבדלי דת, גזע ומין. לכולנו יש 24/7. 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בין שמדובר באנשים מצליחים יותר או בין שמדובר באלו שמדדים מאחור. ההבדל העיקרי נעוץ באופן שבו הם מנהלים את עצמם במסגרת הזמן.
קיים מגוון רחב וכמה שיטות לניהול זמן, מתוך נקודת הנחה שמה שיעבוד עבורי לא יעבוד עבור מישהו אחר, וייתכן שאדם מסוים ינקוט בשילוב של מספר שיטות הנכונות עבורו. המגוון הזה נותן יותר אפשרויות בחירה והתאמה אישית לכל אדם באשר הוא, להתחבר למה שעובד עבורו וליישם. כל עוד אנחנו מנוהלים באוטומטיים שלנו, לא נוכל ליצור שינוי. אם נשב ב”חיבוק ידיים”, או אם נמשיך בדיוק באותה הדרך בה התנהלנו עד עכשיו, סביר להניח שבעוד שנה מהיום שום דבר מהותי לא באמת ישתנה, אלא יהיה לנו פחות או יותר את אותו הדבר. זאת בהנחה שאין שינוי חיצוני מהותי שאינו תלוי בנו ומשנה את פני הדברים. עם זאת אם ניצור השוואה בין הדברים שיש לנו שליטה עליהם מול אלו שלא, נמצא כי הרוב המוחלט של הדברים בשליטתנו.
כדי לוודא שאנחנו בכיוון הנכון, חשוב להתבונן לרגע מה מנהל אותנו בהקשר הזמן; היכן אנחנו מבלים את רוב הזמן שלנו? ייתכן שנשאבים לזמן מסך לא מתוכנן כמו גלישה מיותרת בנייד או במחשב במהלך יום העבודה רק כי הם שם.
האם רוב הזמן מוקדש לפעולות מוכוונות יעדים ותוצאות (לרוב עושים כי רוצים כי יש דרייב ותשוקה) או פעולות מוכוונות שוטף ואוטומט (עושים כי צריך/ או כי אין ברירה?).
הרחבת שדה התודעה לא קורה ביום, זהו תהליך של בחינה והתבוננות בקיים. זה יכול להיות פשוט, אך לא תמיד יהיה קל, מאחר והמוח שלנו לא אוהב שינויים וינסה בכל כוחו לעשות הכול כדי להשאיר אותנו במוכר ובידוע, היות ששם הוא מתורגל היטב, גם אם המציאות הזו בפועל לא עושה טוב. ישנם שלושה פרמטרים שחשוב שנתייחס אליהם בניהול הזמן שלנו המשלב ביניהם כחוט השני תוך יצירת איזון בפן האישי והמקצועי מתוך הבנה שלכולנו יש תפקידים שונים שעלינו למלא לטווח ארוך כשאנחנו במיטבנו.
המודל הראשון בניהול הזמן התוצאתי בוחן את הקשר בין הזמן שאנחנו משקיעים לתוצאות שלנו, ונועד לתת לנו הצצה היכן אנו נמצאים, על מנת לראות כיצד נוכל לשפר את היחס ולהגיע למקסימום תוצאות במינימום זמן. מודל זה יכול לשרת כל אדם עפ”י האילוצים והאתגרים הניצבים בפניו. במקום לתת את הזמן הפנוי שלנו לטלוויזיה או לנטפליקס, או להיות שעות על גבי שעות בין לבין בלי לשים לב ברשתות החברתיות ניתן ליצור מינוף לכל אדם בכל זמן בבחירת הדברים שאנחנו בוחרים לעשות בזמן הפנוי שלנו. אחרי שעות העבודה/ אחרי שהילדים הולכים לישון.. כן, צריך לשלם מחיר, זה לא בא על מגש. נשאלת השאלה מה היעדים, החלומות, הרצונות של כל אדם ובהתאם לכך להתנהל. הזמן הוא משא”ב שוויוני, השאלה כיצד אנו בוחרים לנצל אותו. שמרו על משאב הזמן בקפידה. תארו לעצמכם למשל אם את הזמן שמשקיעים בגילול ברשתות החברתיות, היינו משקיעים מידי יום בלימוד שפה חדשה, או למידה של מיומנות חדשה, לאן יכולנו להגיע… (גם אם נשקיע 5 דק’ ביום בהתמדה).
מודל השני בניהול זמן תוצאתי מקדם בדרך הממקדת אותנו ביצירת תוצאות בטווח הקצר ובטווח הארוך. בדרך זו נוכל לבחון באיזה רביע אנו נמצאים כעת, וכיצד למקסם את ניהול הזמן שלנו באופן שישרת אותנו בדרך הטובה ביותר, בראיה כוללת עפ”י תוכנית עבודה המחולקת ליעדים קצרי טווח וארוכי טווח, ושילוב שלהם יחד על מנת ליצור התקדמות מהירה בניצול זמן מיטבי.
בדרך זו, ניתן להתבונן על ניהול הזמן בדרך שתעזור לנו לעשות סדר, ולהתמקד בעיקר: נחשוב עם מה אנחנו רוצים לצאת בטווח הקצר ובטווח הארוך, מה יחשב בעינינו להצלחה. נוותר על מסיחי דעת וזוללי זמן מתוך הבנה שככל שניתן להם יותר מקום, הם יבואו על חשבון ההתפתחות, הגדילה, והגשמת החלומות שלנו.
זהו בזבוז הזמן הגדול ביותר לנסות לפתור בעיה או אתגר עם אותה צורת חשיבה שיצרה אותה. (איינשטיין)
שאלות לדוגמא בחיבור בין ניהול הזמן לתוצאה הרצויה, התייחסו לזמן כהשקעה:
- במה תכננתם להשקיע? באיזו צורה תמדדו האם השקעתכם הניבה תשואה?
- האם קיבלתם ערך מספק ביחס לכמות הזמן שהשקעתם?
- האם אתם מרוצים מהתפוקה? איזה חותם הותרתם? למי עזרתם ובאיזה אופן?
כפי שבודקים טוב טוב לפני שמשקיעים כסף במקום/ מיזם זה או אחר, כך יש להתייחס לאופן בו משקיעים את הזמן שלנו. הוא יקר מפז. הוא מתכלה, ואין לנו אינסוף ממנו. על כן, יש להשקיעו בתבונה.
רוב האנשים מבזבזים זמן על דברים שלא תורמים להם, זה יכול להיות צפיה בטלוויזיה, או סתם גילול המסך ברשתות החברתיות ובנייד. הזמן לא מחכה לאף אחד. הוא חולף במהירות!, כל עוד זמן זה מהנה ומנוהל (באופן שלא מסיח אותנו מהעיקר וגוזל יותר זמן ממה שתכננו – מעולה), בכל הקשור לניהול זמן תוצאתי חשוב שנהיה עם אצבע על הדופק, ונשמור על הזמן שלנו באופן מקדם. דוגמא מעולה, בדקו את הניידים שלכם, כמה זמן מסך בממוצע “מתבזבז” על אפליקציות שונות, שלא מקדמות אתכם לעבר התוצאות הרצויות שחשוב לכם להשיג? (ניתן לבדוק את זה באנדרויד ובאייפון).
מה שאני הכי אוהבת במשאב הזמן – הוא שהוא המשאב השוויוני ביותר.
לכולנו 86,400 שניות מדי יום. לנשים, גברים, מבוגרים, צעירים, נמוכים, גבוהים, לכל אדם באשר הוא. זוהי בעצם המהות של ניהול זמן. לקחת את המשאב העומד לרשותנו, ו*לנהל* אותו בצורה אידיאלית, קרי, בצורה היעילה ביותר. מה שאנחנו עושים עם הזמן – זה כבר דבר אחר לחלוטין. ותלוי בראש ובראשונה בנו.
בספר: יוצרים תוצאות תוכלו למצוא בפרק 19 שני מודלים חדשים של ניהול זמן תוצאתי פרקטיים ומעשיים שתוכלו ליישם כבר עכשיו. אשמח לשמוע מכם.
- כל הזכויות שמורות לשרון אייזן, אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר ו לקלוט בכל דרך או מצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר הכתוב במאמר/פוסט זה ו/או בספר יוצרים תוצאות. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב משרון אייזן. חלקים אלו מובאים מתוך מודל, שיטה וכלים ייחודיים שפיתחה.